בן אסתר ויחיאל. נולד בשנת תש"י (1950) באלג'יר. ילד שלישי במשפחה בת אחד-עשר ילדים, אח של דוד, סוזן, יצחק, מוריס, שלום, אליהו, שמעון, חיים, מאיר וניסים.
מעט אחרי שנולד יעקב המשפחה עברה למרוקו, שם הוא גדל עד גיל עשר. ב-1960 הם עלו ארצה והתיישבו בצור שלום שבקריית ביאליק. הוא התאקלם ביישוב, התחנך במקום ורכש חברים רבים, שאהבו לבלות יחד. בהמשך נשלח ללמוד בישיבה בירושלים.
לאחר הלימודים התגייס למשטרת ישראל ושירת באזור ירושלים.
בשנת 1973 נישא יעקב לעליזה, חיפאית שהכיר באמצעות חברים משותפים. הם בנו את ביתם בחיפה והוא עבר לשרת במשטרת העיר. בני הזוג גידלו ארבעה ילדים – יניב, קרן, אושרת וחגית. יעקב היה בעל מסור שסייע לרעייתו בבית ובמעון הילדים שניהלה, ואב אוהב ודואג. סיפר הבן יניב: "תמיד דאגת לנו שלא יחסר לנו כלום. נתת את הנשמה שלך, את כל כולך שיהיה לנו טוב. שנלמד, שנתקדם ושנצליח בחיים. חינכת אותנו לאהבת התורה ולדרך ארץ".
יעקב שירת עד 1990 בתפקידי שיטור מגוונים והתקדם לדרגת רב-נגד. לאחר מכן עבד באבטחה במשרד הביטחון, ובהמשך פיקד על אבטחת בתי ספר.
כל חייו אהב ללמוד ולצבור ידע, ובמהלך שירותו החליט לפנות ללימודים גבוהים וסיים תואר ראשון בכלכלה. בזמנו הפנוי אהב לקרוא תהילים, והירבה להתעניין בכל הקורה בחיי בני המשפחה. מדי שנה בילו יחד בנופש משפחתי מאורגן.
ליעקב היה לב רחב, הוא אהב את הבריות ונהג לסייע לכל נצרך. בין היתר היה פעיל בעזרה לנכי צה"ל. "גמילות חסדים הייתה נר לרגליך", תיאר בנו, "בכל הזדמנות שמישהו נזקק לעזרה אתה בסתר ובשקט היית שם, למשפחה ולחברים... והכול בשקט, בצניעות, בענווה". לא פעם צירף אליו את ילדיו בלכתו לחלק בגדים וצדקה למשפחות נזקקות.
כתבה הבת קרן: "אתה בשבילי מודל לאהבת ה', לקיום מצוות, למתן צדקה בסתר ולעזרה לכל אדם. נעים הליכות, טוב לב ומכבד את הבריות. במשך כל חייך קשה היה לתפוס אותך ללא ספר קודש ביד, אם זה בתפילה, באמירת תהילים או בלימוד תורה. את שאר הזמן הקדשת לעזרה לזולת, למתן צדקה ולמעשים טובים".
חתנו איתן סיפר איך פגש באופן אקראי בחו"ל אישה שזכרה את עזרתו של יעקב לבעלה שנים לפני כן, וסיפרה לו באריכות עד כמה היו העזרה התמיכה והעצות חשובות ומועילות לה ולבעלה. "כמובן שהתרגשתי", כתב החתן, "אך לא הייתי מופתע. איך אהיה מופתע? הרי מאז שהצטרפתי למשפחה שמעתי כל כך הרבה פעמים מכל כך הרבה מקומות לא צפויים 'יעקב שטרית? אתה יודע איזה בן אדם זה? אתה יודע כמה אני חייב לו? כמה הוא עזר לי?'... במשך השנים התרגלנו שהשם שלך פותח דלתות, פותח לבבות אצל הרבה אנשים".
בשנותיו האחרונות זכה לנכדים. "כל כך אהבת אותם ושמחת בהם, התרגשת מכל הישג שלהם", כתבה בתו. הוא ידע לתת לכל אחד תשומת לב, לאחל הצלחה לקראת מבחנים ולתת מתנות שוות שאליהן תמיד צורפה הקדשה אישית.
במהלך שירותו לקה יעקב בליבו. למרות הבדיקות התכופות והקשיים השתדל להמשיך בשגרת החיים ולא להטריד אחרים במצבו.
עם השנים החמיר מצבו הבריאותי, בשנים האחרונות התקשה בהליכה ונזקק לטיפולים מדי שבוע.
יעקב שטרית נפטר ביום כ"ה בניסן תשע"ח (10.4.2018). בן שישים ושבע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין שדה יהושע, חיפה. הותיר אישה וארבעה ילדים, נכדים ואחים.
ספדה הבת קרן: "מתקשה להאמין שאני עומדת במעמד זה. כל כך רציתי שתזכה לראות כיצד הנכדים גדלים ומתפתחים... דאגת כל חייך לאחדות המשפחה וחיזוקה, בשבתות, בחגים ובכל ימות השנה. אבא, מבטיחים שנמשיך בדרכך נדאג לאימא ונישאר מאוחדים ואוהבים. נוח בשלום על משכבך ושמור עלינו מלמעלה".
ספד איתן, החתן: "כמה פעמים ראיתי את הלב שלך אוהב את המשפחה, כמה פעמים ראיתי את הלב שלך עובד את ה', כמה פעמים ראיתי את הלב הענק שלך בעזרה לאנשים, במתן בסתר... אנו נפרדים ממך היום יעקב, והיום הלב שלנו כואב. אבל אתה לא לבד, מלווה אותך שיירה ארוכה של מלאכים טובים שנוצרו עם כל מעשה טוב שלך, שיירה של אנשים שנתת להם ושעזרת להם בימי חייך".
הבן יניב כתב: "לא העליתי על דעתי שכל כך מהר אצטרך לעמוד במעמד הקשה הזה... אתה ואימא הקמתם משפחה לתפארת. אתה יכול להיות גאה בילדים ובנכדים שלך, שגם הם הולכים בדרך ארץ וקיום מצוות... אני רוצה להודות לך על מה שהיית בשבילנו. אני מבקש ממך סליחה אם פגענו בך. תהיה מליץ יושר עלינו שם בשמים".